היטל השבחה

לא בניתם כלום ולא ביקשתם כלום, ובכל זאת תשלמו היטל השבחה

בקצרה: היטל השבחה הוא מחצית מעליית שווי הנכס שנגרמה מתוכנית, הקלה או שימוש חורג שאישרה הוועדה המקומית. משלמים אותו רק ביום המימוש, בדרך כלל במכירה או בהיתר בנייה, ולכן הוא מפתיע בעלי דירות ששכחו מהתוכנית שאושרה לפני שנים.

רוב בעלי הדירות בטוחים שהיטל השבחה הוא בעיה של יזמים. מי שלא מוסיף קומה ולא סוגר מרפסת, לכאורה לא נוגע בזה. בפועל, החוב יכול להיווצר בלי שעשיתם דבר: מספיק שהוועדה המקומית אישרה תוכנית שמעלה את שווי הקרקע שעליה עומד הבניין שלכם.

קראו גם: בחרתם במסלול הפטור על שכר הדירה? ייתכן שאתם משלמים יותר מס · שטר החוב שחתמתם עליו לא יביא לכם שקל ביום שהשוכר נעלם · דמי הניהול שאתם מתעלמים מהם גוזלים לכם קצבה שלמה בפנסיה

מתי נוצרת החבות

לפי היטל השבחה בחוק התכנון והבנייה, החבות נוצרת באחד משלושה אישורים של הוועדה המקומית: תוכנית בניין עיר, הקלה או שימוש חורג. החייב הוא מי שהיה הבעלים או החוכר לדורות ביום האישור. לא ביום המכירה.

הפרט הזה משנה הכל. תוכנית שאושרה ב-2018 ומאפשרת להוסיף חדר על הגג יצרה חוב על שמכם כבר אז, גם אם מעולם לא חשבתם לבנות. ההיטל יכול לחול גם על מגרשים שגובלים בתחום התוכנית, אף שהם מחוץ לגבולותיה.

כמה משלמים ומתי

הסכום הוא מחצית מעליית השווי שנגרמה מהאישור. את התשלום עצמו דוחים עד יום המימוש, ויש לו שלוש צורות:

אירוע מימוש מה קורה בפועל מה כדאי לבדוק
מכירת הנכס הוועדה דורשת את ההיטל לפני שתנפיק אישור להעברת הזכויות שומה עדכנית לפני חתימה על חוזה
קבלת היתר בנייה ההיטל נגבה כשההיתר מנצל זכויות שנוספו בתוכנית אם הבנייה נכנסת לאחד הפטורים
תחילת שימוש חדש שימוש שהותר לראשונה בתוכנית מפעיל את התשלום מועד אישור התוכנית שעליו נקבע השווי

העברה ללא תמורה בין קרובים או העברה מכוח דין לא נחשבות מכירה לצורך זה. מתנה לילדים, למשל, לא מפעילה את התשלום, והחוב נשאר צמוד לנכס.

המלכודת של תאריך השומה

השווי מחושב לפי היום שבו אושרה התוכנית, לא לפי יום המכירה. אם התוכנית אושרה בשיא של השוק והדירה נמכרת אחרי ירידת מחירים, ההיטל עלול להיות גבוה מההשבחה שנשארה בפועל במחיר. זה אחד המקרים הבודדים שבהם דירה יכולה להפסיד כסף על תוכנית שאמורה הייתה להשביח אותה.

מי שמתכנן מכירה כבר מחשב מס רכישה על דירה שנייה ומס שבח. היטל ההשבחה הוא השורה השלישית בגיליון, וזו שהכי קל לשכוח.

מתי אפשר לקבל פטור

החוק מונה כמה פטורים, ובעלי דירות פוגשים בעיקר את אלה:

  • הרחבת דירת מגורים כשהשטח הכולל אחרי ההרחבה לא עולה על 140 מ"ר, בתנאי שהבעלים או קרובו גרים בה לפחות 4 שנים מגמר הבנייה.
  • תוספת שטחי שירות לצורכי נגישות, כולל מעלית שהחוק לא מחייב.
  • נכסי מגורים בשכונות או ביישובים שהוכרזו כאזורי שיקום, כל עוד ההכרזה בתוקף.
  • מקרקעין של מוסד ציבורי ללא כוונת רווח, כמו מוסד חינוך או בריאות, שמשמשים למטרה הזו.
  • תוכניות שאושרו לפני 1 ביולי 1975, שעליהן ההיטל לא חל בכלל.

שימו לב לתנאי ה-4 שנים בפטור ההרחבה. מי שמרחיב ומוכר אחרי שנתיים עלול לגלות שהפטור נעלם.

מה החוזה לא פותר

חוזי מכר רבים קובעים מי מהצדדים יישא בהיטל. ההסדר הזה מחייב רק את הקונה ואת המוכר. מבחינת הוועדה המקומית, החייב נשאר מי שהיה הבעלים ביום אישור התוכנית, וזה גם מה שיעכב את רישום העסקה עד שהחוב ייסגר.

הפתעה של עשרות אלפי שקלים בשבוע של העברת הזכויות היא בדיוק התרחיש שקרן חירום אמורה לכסות. וקונה שמממן את העסקה במשכנתא צריך לדעת שהבנק לא יעביר כסף לפני שהרישום מסודר.

לפני שאתם מפרסמים את הדירה למכירה, בקשו מהוועדה המקומית מידע על תוכניות שאושרו על החלקה מאז שקניתם, ובקשו שומת היטל מוקדמת. אם השומה נראית מנופחת, יש לכם זכות לערער עליה, ועדיף לעשות את זה לפני שהקונה מחכה לרישום.

מא
על הכותבמיכל אזולאי

מתמחה בכתיבה על נדל״ן, השקעות ופיננסים, ומביאה לכם מדריכים פרקטיים וטיפים שאפשר ליישם כבר היום.

למידע נוסף בנושא: www.gov.il
דלג לתוכן
אודות·צור קשר·מדיניות פרטיות